חוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה), התשמ"ו-1985

חוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה), התשמ"ו-1985 1
פרק א': פרשנות ותחולה
1. הגדרות
בחוק זה -
"המועד הקובע" - י"ב בתמוז התשמ"ה (1 ביולי 1985);
"מצרך" - כל חי, דומם או צומח, בין תלוש ובין מחובר, לרבות מקרקעין, מים, חשמל ומחצבים, ולרבות מצרך דומה;
"מצרך דומה" - לרבות מצרך בעל תכונות דומות ביותר למצרך פלוני, אף אם אינו זהה מכל הבחינות עם אותו מצרך ואף אם הוא שונה מאותו מצרך במשקלו, בגודלו, באריזתו או בשמו;
"שירות" - לרבות -
(1) כל שירות לזולת;
(2) עינוג ציבורי כמשמעותו בחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968;
(3) עשיה במצרכים למען הזולת, לרבות בניה, בין לצורך עצמי ובין לצרכי אחרים;
(4) שירות הניתן על פי דין;
(5) שירות דומה;
(6) הצעה לעשות שירות כאמור בפסקאות (1) עד (5); ואולם עבודתו של עובד אינה בגדר שירות למעבידו;
"שירות דומה" - לרבות שירות בעל תכונות דומות ביותר שירות פלוני, אף אם אינו זהה מכל הבחינות עם אותו שירות;
"עושה שירות" - לרבות מי שעושה שירות על ידי אחר, ולגבי בניה - גם לרבות הקבלן, האדריכל, המהנדס וכל הממלא תפקידי השגחה בביצועה;
"שכר" - כל תשלום כסף, או תמורה אחרת, בעד עשיית שירות;
"מכירה" - הקניית מצרך כנגד תמורה, וכן השכרתו או מתן זכות שימוש בו, או חוזה על עסקה כזאת, בין שיש עמן עשיית שירות ובין אם לאו, ולרבות הצעה למכירה;
"מכירה מיוחדת" - כמשמעותה בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981;
"מחיר מרבי" - המחיר המרבי שנקבע למצרך או לשירות לפי התקנות או לפי כל חיקוק אחר; התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: